Conjugaison du verbe
לִאְרֹר liror
maudire
Pa’al · פָּעַל Racine ארר
Présent הוֹוֶה
m. sing. אוֹרֵר orer
f. sing. אוֹרֶרֶת oreret
m. plur. אוֹרְרִים orerim
f. plur. אוֹרְרוֹת orerot
Passé עָבָר
je · אֲנִי אָרַרְתִּי ararti
tu (f.) · אַתְּ אָרַרְתְּ arart
tu (m.) · אַתָּה אָרַרְתָּ ararta
elle · הִיא אָרְרָה arera
il · הוּא אָרַר arar
nous · אֲנַחְנוּ אָרַרְנוּ ararnu
vous (f.) · אַתֶּן אְרַרְתֶּן erarten
vous (m.) · אַתֶּם אְרַרְתֶּם erartem
elles · הֵן אָרְרוּ areru
ils · הֵם אָרְרוּ areru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶאְרֹר eror
tu (f.) · אַתְּ תִּאְרְרִי tireri
tu (m.) · אַתָּה תִּאְרֹר tiror
elle · הִיא תִּאְרֹר tiror
il · הוּא יִאְרֹר yiror
nous · אֲנַחְנוּ נִאְרֹר niror
vous (f.) · אַתֶּן תִּאְרְרוּ tireru
vous (m.) · אַתֶּם תִּאְרְרוּ tireru
elles · הֵן יִאְרְרוּ yireru
ils · הֵם יִאְרְרוּ yireru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ אִרְרִי ireri
tu (m.) · אַתָּה אְרֹר eror
vous · אַתֶּם / אַתֶּן אִרְרוּ ireru
Même racine ארר
Conjuguer un autre verbe