Conjugaison du verbe

לְהִתְאָרֵר lehit'arer

être maudit, être réprouvé

Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine ארר

Présent הוֹוֶה

m. sing. מִתְאָרֵר mit'arer
f. sing. מִתְאָרֶרֶת mit'areret
m. plur. מִתְאָרְרִים mit'arerim
f. plur. מִתְאָרְרוֹת mit'arerot

Passé עָבָר

je · אֲנִי הִתְאָרַרְתִּי hit'ararti
tu (f.) · אַתְּ הִתְאָרַרְתְּ hit'arart
tu (m.) · אַתָּה הִתְאָרַרְתָּ hit'ararta
elle · הִיא הִתְאָרְרָה hit'arera
il · הוּא הִתְאָרֵר hit'arer
nous · אֲנַחְנוּ הִתְאָרַרְנוּ hit'ararnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְאָרַרְתֶּן hit'ararten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְאָרַרְתֶּם hit'arartem
elles · הֵן הִתְאָרְרוּ hit'areru
ils · הֵם הִתְאָרְרוּ hit'areru

Futur עָתִיד

je · אֲנִי אֶתְאָרֵר et'arer
tu (f.) · אַתְּ תִּתְאָרְרִי tit'areri
tu (m.) · אַתָּה תִּתְאָרֵר tit'arer
elle · הִיא תִּתְאָרֵר tit'arer
il · הוּא יִתְאָרֵר yit'arer
nous · אֲנַחְנוּ נִתְאָרֵר nit'arer
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְאָרְרוּ tit'areru
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְאָרְרוּ tit'areru
elles · הֵן יִתְאָרְרוּ yit'areru
ils · הֵם יִתְאָרְרוּ yit'areru

Impératif צִוּוּי

tu (f.) · אַתְּ הִתְאָרְרִי hit'areri
tu (m.) · אַתָּה הִתְאָרֵר hit'arer
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְאָרְרוּ hit'areru

Même racine ארר

Conjuguer un autre verbe