Conjugaison du verbe
לֶאֱמֹן le'emon
éduquer
Pa’al · פָּעַל Racine אמן
Présent הוֹוֶה
m. sing. אוֹמֵן omen
f. sing. אוֹמֶנֶת omenet
m. plur. אוֹמְנִים omnim
f. plur. אוֹמְנוֹת omnot
Passé עָבָר
je · אֲנִי אָמַנְתִּי amanti
tu (f.) · אַתְּ אָמַנְתְּ amant
tu (m.) · אַתָּה אָמַנְתָּ amanta
elle · הִיא אָמְנָה amna
il · הוּא אָמַן aman
nous · אֲנַחְנוּ אָמַנּוּ amanu
vous (f.) · אַתֶּן אֲמַנְתֶּן amanten
vous (m.) · אַתֶּם אֲמַנְתֶּם amantem
elles · הֵן אָמְנוּ amnu
ils · הֵם אָמְנוּ amnu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶאֱמֹן e'emon
tu (f.) · אַתְּ תַּאַמְנִי ta'amni
tu (m.) · אַתָּה תֶּאֱמֹן te'emon
elle · הִיא תֶּאֱמֹן te'emon
il · הוּא יֶאֱמֹן ye'emon
nous · אֲנַחְנוּ נֶאֱמֹן ne'emon
vous (f.) · אַתֶּן תַּאַמְנוּ ta'amnu
vous (m.) · אַתֶּם תַּאַמְנוּ ta'amnu
elles · הֵן יַאַמְנוּ ya'amnu
ils · הֵם יַאַמְנוּ ya'amnu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ אִמְנִי imni
tu (m.) · אַתָּה אֱמֹן emon
vous · אַתֶּם / אַתֶּן אִמְנוּ imnu
Même racine אמן
Conjuguer un autre verbe