Conjugaison du verbe
לִסְרֹר lisror
se rebeller
Pa’al · פָּעַל Racine סרר
Présent הוֹוֶה
m. sing. סוֹרֵר sorer
f. sing. סוֹרֶרֶת soreret
m. plur. סוֹרְרִים sorerim
f. plur. סוֹרְרוֹת sorerot
Passé עָבָר
je · אֲנִי סָרַרְתִּי sararti
tu (f.) · אַתְּ סָרַרְתְּ sarart
tu (m.) · אַתָּה סָרַרְתָּ sararta
elle · הִיא סָרְרָה sarera
il · הוּא סָרַר sarar
nous · אֲנַחְנוּ סָרַרְנוּ sararnu
vous (f.) · אַתֶּן סְרַרְתֶּן serarten
vous (m.) · אַתֶּם סְרַרְתֶּם serartem
elles · הֵן סָרְרוּ sareru
ils · הֵם סָרְרוּ sareru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶסְרֹר esror
tu (f.) · אַתְּ תִּסְרְרִי tisreri
tu (m.) · אַתָּה תִּסְרֹר tisror
elle · הִיא תִּסְרֹר tisror
il · הוּא יִסְרֹר yisror
nous · אֲנַחְנוּ נִסְרֹר nisror
vous (f.) · אַתֶּן תִּסְרְרוּ tisreru
vous (m.) · אַתֶּם תִּסְרְרוּ tisreru
elles · הֵן יִסְרְרוּ yisreru
ils · הֵם יִסְרְרוּ yisreru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ סִרְרִי sireri
tu (m.) · אַתָּה סְרֹר seror
vous · אַתֶּם / אַתֶּן סִרְרוּ sireru
Conjuguer un autre verbe