Conjugaison du verbe

לִלְקֹט lilkot

réunir, amasser

Présent הוֹוֶה

m. sing. לוֹקֵט loket

f. sing. לוֹקֶטֶת loketet

m. plur. לוֹקְטִים loktim

f. plur. לוֹקְטוֹת loktot

je · אֲנִי לָקַטְתִּי lakatti

tu (f.) · אַתְּ לָקַטְתְּ lakatt

tu (m.) · אַתָּה לָקַטְתָּ lakatta

elle · הִיא לָקְטָה lakta

il · הוּא לָקַט lakat

nous · אֲנַחְנוּ לָקַטְנוּ lakatnu

vous (f.) · אַתֶּן לְקַטְתֶּן lekatten

vous (m.) · אַתֶּם לְקַטְתֶּם lekattem

elles · הֵן לָקְטוּ laktu

ils · הֵם לָקְטוּ laktu

je · אֲנִי אֶלְקֹט elkot

tu (f.) · אַתְּ תִּלְקְטִי tilketi

tu (m.) · אַתָּה תִּלְקֹט tilkot

elle · הִיא תִּלְקֹט tilkot

il · הוּא יִלְקֹט yilkot

nous · אֲנַחְנוּ נִלְקֹט nilkot

vous (f.) · אַתֶּן תִּלְקְטוּ tilketu

vous (m.) · אַתֶּם תִּלְקְטוּ tilketu

elles · הֵן יִלְקְטוּ yilketu

ils · הֵם יִלְקְטוּ yilketu

tu (f.) · אַתְּ לִקְטִי likti

tu (m.) · אַתָּה לְקֹט lekot

vous · אַתֶּם / אַתֶּן לִקְטוּ liktu

Conjuguer un autre verbe