Conjugaison du verbe
לְהֵאָסֵף lehe'asef
être rassemblé, s'assembler
Nif’al · נִפְעַל Racine אסף
Présent הוֹוֶה
m. sing. נֶאֱסָף ne'esaf
f. sing. נֶאֱסֶפֶת ne'esefet
m. plur. נֶאֱסָפִים ne'esafim
f. plur. נֶאֱסָפוֹת ne'esafot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נֶאֱסַפְתִּי ne'esafti
tu (f.) · אַתְּ נֶאֱסַפְתְּ ne'esaft
tu (m.) · אַתָּה נֶאֱסַפְתָּ ne'esafta
elle · הִיא נֶאֶסְפָה ne'esfa
il · הוּא נֶאֱסַף ne'esaf
nous · אֲנַחְנוּ נֶאֱסַפְנוּ ne'esafnu
vous (f.) · אַתֶּן נֶאֱסַפְתֶּן ne'esaften
vous (m.) · אַתֶּם נֶאֱסַפְתֶּם ne'esaftem
elles · הֵן נֶאֶסְפוּ ne'esfu
ils · הֵם נֶאֶסְפוּ ne'esfu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֵאָסֵף e'asef
tu (f.) · אַתְּ תֵּאָסְפִי te'asfi
tu (m.) · אַתָּה תֵּאָסֵף te'asef
elle · הִיא תֵּאָסֵף te'asef
il · הוּא יֵאָסֵף ye'asef
nous · אֲנַחְנוּ נֵאָסֵף ne'asef
vous (f.) · אַתֶּן תֵּאָסְפוּ te'asfu
vous (m.) · אַתֶּם תֵּאָסְפוּ te'asfu
elles · הֵן יֵאָסְפוּ ye'asfu
ils · הֵם יֵאָסְפוּ ye'asfu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הֵאָסְפִי he'asfi
tu (m.) · אַתָּה הֵאָסֵף he'asef
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הֵאָסְפוּ he'asfu
Même racine אסף
Conjuguer un autre verbe