Conjugaison du verbe
לְהַסְגִּיר lehasgir
extrader, remettre
Hif’il · הִפְעִיל Racine סגר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַסְגִּיר masgir
f. sing. מַסְגִּירָה masgira
m. plur. מַסְגִּירִים masgirim
f. plur. מַסְגִּירוֹת masgirot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִסְגַּרְתִּי hisgarti
tu (f.) · אַתְּ הִסְגַּרְתְּ hisgart
tu (m.) · אַתָּה הִסְגַּרְתָּ hisgarta
elle · הִיא הִסְגִּירָה hisgira
il · הוּא הִסְגִּיר hisgir
nous · אֲנַחְנוּ הִסְגַּרְנוּ hisgarnu
vous (f.) · אַתֶּן הִסְגַּרְתֶּן hisgarten
vous (m.) · אַתֶּם הִסְגַּרְתֶּם hisgartem
elles · הֵן הִסְגִּירוּ hisgiru
ils · הֵם הִסְגִּירוּ hisgiru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַסְגִּיר asgir
tu (f.) · אַתְּ תַּסְגִּירִי tasgiri
tu (m.) · אַתָּה תַּסְגִּיר tasgir
elle · הִיא תַּסְגִּיר tasgir
il · הוּא יַסְגִּיר yasgir
nous · אֲנַחְנוּ נַסְגִּיר nasgir
vous (f.) · אַתֶּן תַּסְגִּירוּ tasgiru
vous (m.) · אַתֶּם תַּסְגִּירוּ tasgiru
elles · הֵן יַסְגִּירוּ yasgiru
ils · הֵם יַסְגִּירוּ yasgiru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַסְגִּירִי hasgiri
tu (m.) · אַתָּה הַסְגֵּר hasger
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַסְגִּירוּ hasgiru
Même racine סגר
Conjuguer un autre verbe