Conjugaison du verbe
לְהַנְבִּיט lehanbit
faire germer
Hif’il · הִפְעִיל Racine נבט
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַנְבִּיט manbit
f. sing. מַנְבִּיטָה manbita
m. plur. מַנְבִּיטִים manbitim
f. plur. מַנְבִּיטוֹת manbitot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִנְבַּטְתִּי hinbatti
tu (f.) · אַתְּ הִנְבַּטְתְּ hinbatt
tu (m.) · אַתָּה הִנְבַּטְתָּ hinbatta
elle · הִיא הִנְבִּיטָה hinbita
il · הוּא הִנְבִּיט hinbit
nous · אֲנַחְנוּ הִנְבַּטְנוּ hinbatnu
vous (f.) · אַתֶּן הִנְבַּטְתֶּן hinbatten
vous (m.) · אַתֶּם הִנְבַּטְתֶּם hinbattem
elles · הֵן הִנְבִּיטוּ hinbitu
ils · הֵם הִנְבִּיטוּ hinbitu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַנְבִּיט anbit
tu (f.) · אַתְּ תַּנְבִּיטִי tanbiti
tu (m.) · אַתָּה תַּנְבִּיט tanbit
elle · הִיא תַּנְבִּיט tanbit
il · הוּא יַנְבִּיט yanbit
nous · אֲנַחְנוּ נַנְבִּיט nanbit
vous (f.) · אַתֶּן תַּנְבִּיטוּ tanbitu
vous (m.) · אַתֶּם תַּנְבִּיטוּ tanbitu
elles · הֵן יַנְבִּיטוּ yanbitu
ils · הֵם יַנְבִּיטוּ yanbitu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַנְבִּיטִי hanbiti
tu (m.) · אַתָּה הַנְבֵּט hanbet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַנְבִּיטוּ hanbitu
Même racine נבט
Conjuguer un autre verbe