Conjugaison du verbe
לְהַבִּיט lehabit
observer, regarder (על, ב)
Hif’il · הִפְעִיל Racine נבט
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַבִּיט mabit
f. sing. מַבִּיטָה mabita
m. plur. מַבִּיטִים mabitim
f. plur. מַבִּיטוֹת mabitot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִבַּטְתִּי hibatti
tu (f.) · אַתְּ הִבַּטְתְּ hibatt
tu (m.) · אַתָּה הִבַּטְתָּ hibatta
elle · הִיא הִבִּיטָה hibita
il · הוּא הִבִּיט hibit
nous · אֲנַחְנוּ הִבַּטְנוּ hibatnu
vous (f.) · אַתֶּן הִבַּטְתֶּן hibatten
vous (m.) · אַתֶּם הִבַּטְתֶּם hibattem
elles · הֵן הִבִּיטוּ hibitu
ils · הֵם הִבִּיטוּ hibitu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַבִּיט abit
tu (f.) · אַתְּ תַּבִּיטִי tabiti
tu (m.) · אַתָּה תַּבִּיט tabit
elle · הִיא תַּבִּיט tabit
il · הוּא יַבִּיט yabit
nous · אֲנַחְנוּ נַבִּיט nabit
vous (f.) · אַתֶּן תַּבִּיטוּ tabitu
vous (m.) · אַתֶּם תַּבִּיטוּ tabitu
elles · הֵן יַבִּיטוּ yabitu
ils · הֵם יַבִּיטוּ yabitu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַבִּיטִי habiti
tu (m.) · אַתָּה הַבֵּט habet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַבִּיטוּ habitu
Même racine נבט
Conjuguer un autre verbe