Conjugaison du verbe
לֶאֱבוֹת le'evot
vouloir, accepter, daigner
Pa’al · פָּעַל Racine אבה
Présent הוֹוֶה
m. sing. אוֹבֶה ove
f. sing. אוֹבָה ova
m. plur. אוֹבִים ovim
f. plur. אוֹבוֹת ovot
Passé עָבָר
je · אֲנִי אָבִיתִי aviti
tu (f.) · אַתְּ אָבִית avit
tu (m.) · אַתָּה אָבִיתָ avita
elle · הִיא אָבְתָה avta
il · הוּא אָבָה ava
nous · אֲנַחְנוּ אָבִינוּ avinu
vous (f.) · אַתֶּן אָבִיתֶן aviten
vous (m.) · אַתֶּם אָבִיתֶם avitem
elles · הֵן אָבוּ avu
ils · הֵם אָבוּ avu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֹבֶה ove
tu (f.) · אַתְּ תֹּאבִי tovi
tu (m.) · אַתָּה תֹּאבֶה tove
elle · הִיא תֹּאבֶה tove
il · הוּא יֹאבֶה yove
nous · אֲנַחְנוּ נֹאבֶה nove
vous (f.) · אַתֶּן תֹּאבוּ tovu
vous (m.) · אַתֶּם תֹּאבוּ tovu
elles · הֵן יֹאבוּ yovu
ils · הֵם יֹאבוּ yovu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ אֱבִי evi
tu (m.) · אַתָּה אֱבֵה eve
vous · אַתֶּם / אַתֶּן אֱבוּ evu
Conjuguer un autre verbe