Conjugaison du verbe
לֶאֱפֹף le'efof
entourer
Pa’al · פָּעַל Racine אפף
Présent הוֹוֶה
m. sing. אוֹפֵף ofef
f. sing. אוֹפֶפֶת ofefet
m. plur. אוֹפְפִים ofefim
f. plur. אוֹפְפוֹת ofefot
Passé עָבָר
je · אֲנִי אָפַפְתִּי afafti
tu (f.) · אַתְּ אָפַפְתְּ afaft
tu (m.) · אַתָּה אָפַפְתָּ afafta
elle · הִיא אָפְפָה afefa
il · הוּא אָפַף afaf
nous · אֲנַחְנוּ אָפַפְנוּ afafnu
vous (f.) · אַתֶּן אֲפַפְתֶּן afaften
vous (m.) · אַתֶּם אֲפַפְתֶּם afaftem
elles · הֵן אָפְפוּ afefu
ils · הֵם אָפְפוּ afefu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶאֱפֹף e'efof
tu (f.) · אַתְּ תַּאַפְפִי ta'afefi
tu (m.) · אַתָּה תֶּאֱפֹף te'efof
elle · הִיא תֶּאֱפֹף te'efof
il · הוּא יֶאֱפֹף ye'efof
nous · אֲנַחְנוּ נֶאֱפֹף ne'efof
vous (f.) · אַתֶּן תַּאַפְפוּ ta'afefu
vous (m.) · אַתֶּם תַּאַפְפוּ ta'afefu
elles · הֵן יַאַפְפוּ ya'afefu
ils · הֵם יַאַפְפוּ ya'afefu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ אִפְפִי ifefi
tu (m.) · אַתָּה אֱפֹף efof
vous · אַתֶּם / אַתֶּן אִפְפוּ ifefu
Conjuguer un autre verbe