Conjugaison du verbe
לָנוּד lanud
errer, hocher
Pa’al · פָּעַל Racine נוד
Présent הוֹוֶה
m. sing. נָד nad
f. sing. נָדָה nada
m. plur. נָדִים nadim
f. plur. נָדוֹת nadot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נַדְתִּי nadti
tu (f.) · אַתְּ נַדְתְּ nadt
tu (m.) · אַתָּה נַדְתָּ nadta
elle · הִיא נָדָה nada
il · הוּא נָד nad
nous · אֲנַחְנוּ נַדְנוּ nadnu
vous (f.) · אַתֶּן נַדְתֶּן nadten
vous (m.) · אַתֶּם נַדְתֶּם nadtem
elles · הֵן נָדוּ nadu
ils · הֵם נָדוּ nadu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָנוּד anud
tu (f.) · אַתְּ תָּנוּדִי tanudi
tu (m.) · אַתָּה תָּנוּד tanud
elle · הִיא תָּנוּד tanud
il · הוּא יָנוּד yanud
nous · אֲנַחְנוּ נָנוּד nanud
vous (f.) · אַתֶּן תָּנוּדוּ tanudu
vous (m.) · אַתֶּם תָּנוּדוּ tanudu
elles · הֵן יָנוּדוּ yanudu
ils · הֵם יָנוּדוּ yanudu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ נוּדִי nudi
tu (m.) · אַתָּה נוּד nud
vous · אַתֶּם / אַתֶּן נוּדוּ nudu
Même racine נוד
Conjuguer un autre verbe