Conjugaison du verbe
לָחוּב lakhuv
devoir, engager
Pa’al · פָּעַל Racine חוב
Présent הוֹוֶה
m. sing. חָב khav
f. sing. חָבָה khava
m. plur. חָבִים khavim
f. plur. חָבוֹת khavot
Passé עָבָר
je · אֲנִי חַבְתִּי khavti
tu (f.) · אַתְּ חַבְתְּ khavt
tu (m.) · אַתָּה חַבְתָּ khavta
elle · הִיא חָבָה khava
il · הוּא חָב khav
nous · אֲנַחְנוּ חַבְנוּ khavnu
vous (f.) · אַתֶּן חַבְתֶּן khavten
vous (m.) · אַתֶּם חַבְתֶּם khavtem
elles · הֵן חָבוּ khavu
ils · הֵם חָבוּ khavu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָחוּב akhuv
tu (f.) · אַתְּ תָּחוּבִי takhuvi
tu (m.) · אַתָּה תָּחוּב takhuv
elle · הִיא תָּחוּב takhuv
il · הוּא יָחוּב yakhuv
nous · אֲנַחְנוּ נָחוּב nakhuv
vous (f.) · אַתֶּן תָּחוּבוּ takhuvu
vous (m.) · אַתֶּם תָּחוּבוּ takhuvu
elles · הֵן יָחוּבוּ yakhuvu
ils · הֵם יָחוּבוּ yakhuvu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ חוּבִי khuvi
tu (m.) · אַתָּה חוּב khuv
vous · אַתֶּם / אַתֶּן חוּבוּ khuvu
Conjuguer un autre verbe