Conjugaison du verbe
לָדוּן ladun
juger, condamner (את ה), discuter, débattre (ב)
Pa’al · פָּעַל Racine דון
Présent הוֹוֶה
m. sing. דָּן dan
f. sing. דָּנָה dana
m. plur. דָּנִים danim
f. plur. דָּנוֹת danot
Passé עָבָר
je · אֲנִי דַּנְתִּי danti
tu (f.) · אַתְּ דַּנְתְּ dant
tu (m.) · אַתָּה דַּנְתָּ danta
elle · הִיא דָּנָה dana
il · הוּא דָּן dan
nous · אֲנַחְנוּ דַּנּוּ danu
vous (f.) · אַתֶּן דַּנְתֶּן danten
vous (m.) · אַתֶּם דַּנְתֶּם dantem
elles · הֵן דָּנוּ danu
ils · הֵם דָּנוּ danu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָדוּן adun
tu (f.) · אַתְּ תָּדוּנִי taduni
tu (m.) · אַתָּה תָּדוּן tadun
elle · הִיא תָּדוּן tadun
il · הוּא יָדוּן yadun
nous · אֲנַחְנוּ נָדוּן nadun
vous (f.) · אַתֶּן תָּדוּנוּ tadunu
vous (m.) · אַתֶּם תָּדוּנוּ tadunu
elles · הֵן יָדוּנוּ yadunu
ils · הֵם יָדוּנוּ yadunu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ דּוּנִי duni
tu (m.) · אַתָּה דּוּן dun
vous · אַתֶּם / אַתֶּן דּוּנוּ dunu
Même racine דון
Conjuguer un autre verbe