Conjugaison du verbe
לְסַנְוֵר lesanver
éblouir, aveugler
Pi’el · פִּעֵל Racine סנור
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְסַנְוֵר mesanver
f. sing. מְסַנְוֶרֶת mesanveret
m. plur. מְסַנְוְרִים mesanverim
f. plur. מְסַנְוְרוֹת mesanverot
Passé עָבָר
je · אֲנִי סִנְוַרְתִּי sinvarti
tu (f.) · אַתְּ סִנְוַרְתְּ sinvart
tu (m.) · אַתָּה סִנְוַרְתָּ sinvarta
elle · הִיא סִנְוְרָה sinvera
il · הוּא סִנְוֵר sinver
nous · אֲנַחְנוּ סִנְוַרְנוּ sinvarnu
vous (f.) · אַתֶּן סִנְוַרְתֶּן sinvarten
vous (m.) · אַתֶּם סִנְוַרְתֶּם sinvartem
elles · הֵן סִנְוְרוּ sinveru
ils · הֵם סִנְוְרוּ sinveru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲסַנְוֵר asanver
tu (f.) · אַתְּ תְּסַנְוְרִי tesanveri
tu (m.) · אַתָּה תְּסַנְוֵר tesanver
elle · הִיא תְּסַנְוֵר tesanver
il · הוּא יְסַנְוֵר yesanver
nous · אֲנַחְנוּ נְסַנְוֵר nesanver
vous (f.) · אַתֶּן תְּסַנְוְרוּ tesanveru
vous (m.) · אַתֶּם תְּסַנְוְרוּ tesanveru
elles · הֵן יְסַנְוְרוּ yesanveru
ils · הֵם יְסַנְוְרוּ yesanveru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ סַנְוְרִי sanveri
tu (m.) · אַתָּה סַנְוֵר sanver
vous · אַתֶּם / אַתֶּן סַנְוְרוּ sanveru
Conjuguer un autre verbe