Conjugaison du verbe
לְנַפְנֵף lenafnef
agiter, remuer, onduler, claquer
Pi’el · פִּעֵל Racine נפנף
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְנַפְנֵף menafnef
f. sing. מְנַפְנֶפֶת menafnefet
m. plur. מְנַפְנְפִים menafnefim
f. plur. מְנַפְנְפוֹת menafnefot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נִפְנַפְתִּי nifnafti
tu (f.) · אַתְּ נִפְנַפְתְּ nifnaft
tu (m.) · אַתָּה נִפְנַפְתָּ nifnafta
elle · הִיא נִפְנְפָה nifnefa
il · הוּא נִפְנֵף nifnef
nous · אֲנַחְנוּ נִפְנַפְנוּ nifnafnu
vous (f.) · אַתֶּן נִפְנַפְתֶּן nifnaften
vous (m.) · אַתֶּם נִפְנַפְתֶּם nifnaftem
elles · הֵן נִפְנְפוּ nifnefu
ils · הֵם נִפְנְפוּ nifnefu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲנַפְנֵף anafnef
tu (f.) · אַתְּ תְּנַפְנְפִי tenafnefi
tu (m.) · אַתָּה תְּנַפְנֵף tenafnef
elle · הִיא תְּנַפְנֵף tenafnef
il · הוּא יְנַפְנֵף yenafnef
nous · אֲנַחְנוּ נְנַפְנֵף nenafnef
vous (f.) · אַתֶּן תְּנַפְנְפוּ tenafnefu
vous (m.) · אַתֶּם תְּנַפְנְפוּ tenafnefu
elles · הֵן יְנַפְנְפוּ yenafnefu
ils · הֵם יְנַפְנְפוּ yenafnefu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ נַפְנְפִי nafnefi
tu (m.) · אַתָּה נַפְנֵף nafnef
vous · אַתֶּם / אַתֶּן נַפְנְפוּ nafnefu
Conjuguer un autre verbe