Conjugaison du verbe
לְנַדֵּב lenadev
donner généreusement
Pi’el · פִּעֵל Racine נדב
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְנַדֵּב menadev
f. sing. מְנַדֶּבֶת menadevet
m. plur. מְנַדְּבִים menadvim
f. plur. מְנַדְּבוֹת menadvot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נִדַּבְתִּי nidavti
tu (f.) · אַתְּ נִדַּבְתְּ nidavt
tu (m.) · אַתָּה נִדַּבְתָּ nidavta
elle · הִיא נִדְּבָה nidva
il · הוּא נִדֵּב nidev
nous · אֲנַחְנוּ נִדַּבְנוּ nidavnu
vous (f.) · אַתֶּן נִדַּבְתֶּן nidavten
vous (m.) · אַתֶּם נִדַּבְתֶּם nidavtem
elles · הֵן נִדְּבוּ nidvu
ils · הֵם נִדְּבוּ nidvu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲנַדֵּב anadev
tu (f.) · אַתְּ תְּנַדְּבִי tenadvi
tu (m.) · אַתָּה תְּנַדֵּב tenadev
elle · הִיא תְּנַדֵּב tenadev
il · הוּא יְנַדֵּב yenadev
nous · אֲנַחְנוּ נְנַדֵּב nenadev
vous (f.) · אַתֶּן תְּנַדְּבוּ tenadvu
vous (m.) · אַתֶּם תְּנַדְּבוּ tenadvu
elles · הֵן יְנַדְּבוּ yenadvu
ils · הֵם יְנַדְּבוּ yenadvu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ נַדְּבִי nadvi
tu (m.) · אַתָּה נַדֵּב nadev
vous · אַתֶּם / אַתֶּן נַדְּבוּ nadvu
Même racine נדב
Conjuguer un autre verbe