Conjugaison du verbe
לְמָרֵר lemarer
rendre amère
Pi’el · פִּעֵל Racine מרר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְמָרֵר memarer
f. sing. מְמָרֶרֶת memareret
m. plur. מְמָרְרִים memarerim
f. plur. מְמָרְרוֹת memarerot
Passé עָבָר
je · אֲנִי מֵרַרְתִּי merarti
tu (f.) · אַתְּ מֵרַרְתְּ merart
tu (m.) · אַתָּה מֵרַרְתָּ merarta
elle · הִיא מֵרְרָה merera
il · הוּא מֵרֵר merer
nous · אֲנַחְנוּ מֵרַרְנוּ merarnu
vous (f.) · אַתֶּן מֵרַרְתֶּן merarten
vous (m.) · אַתֶּם מֵרַרְתֶּם merartem
elles · הֵן מֵרְרוּ mereru
ils · הֵם מֵרְרוּ mereru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲמָרֵר amarer
tu (f.) · אַתְּ תְּמָרְרִי temareri
tu (m.) · אַתָּה תְּמָרֵר temarer
elle · הִיא תְּמָרֵר temarer
il · הוּא יְמָרֵר yemarer
nous · אֲנַחְנוּ נְמָרֵר nemarer
vous (f.) · אַתֶּן תְּמָרְרוּ temareru
vous (m.) · אַתֶּם תְּמָרְרוּ temareru
elles · הֵן יְמָרְרוּ yemareru
ils · הֵם יְמָרְרוּ yemareru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ מָרְרִי mareri
tu (m.) · אַתָּה מָרֵר marer
vous · אַתֶּם / אַתֶּן מָרְרוּ mareru
Conjuguer un autre verbe