Conjugaison du verbe
לְמַנּוֹת lemanot
nommer, désigner
Pi’el · פִּעֵל Racine מנה
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְמַנֶּה memane
f. sing. מְמַנָּה memana
m. plur. מְמַנִּים memanim
f. plur. מְמַנּוֹת memanot
Passé עָבָר
je · אֲנִי מִנִּיתִי miniti
tu (f.) · אַתְּ מִנִּית minit
tu (m.) · אַתָּה מִנִּיתָ minita
elle · הִיא מִנְּתָה mineta
il · הוּא מִנָּה mina
nous · אֲנַחְנוּ מִנִּינוּ mininu
vous (f.) · אַתֶּן מִנִּיתֶן miniten
vous (m.) · אַתֶּם מִנִּיתֶם minitem
elles · הֵן מִנּוּ minu
ils · הֵם מִנּוּ minu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲמַנֶּה amane
tu (f.) · אַתְּ תְּמַנִּי temani
tu (m.) · אַתָּה תְּמַנֶּה temane
elle · הִיא תְּמַנֶּה temane
il · הוּא יְמַנֶּה yemane
nous · אֲנַחְנוּ נְמַנֶּה nemane
vous (f.) · אַתֶּן תְּמַנּוּ temanu
vous (m.) · אַתֶּם תְּמַנּוּ temanu
elles · הֵן יְמַנּוּ yemanu
ils · הֵם יְמַנּוּ yemanu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ מַנִּי mani
tu (m.) · אַתָּה מַנֶּה mane
vous · אַתֶּם / אַתֶּן מַנּוּ manu
Même racine מנה
Conjuguer un autre verbe