Conjugaison du verbe
לְקוֹנֵן lekonen
déplorer, se lamenter (על)
Pi’el · פִּעֵל Racine קנן
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְקוֹנֵן mekonen
f. sing. מְקוֹנֶנֶת mekonenet
m. plur. מְקוֹנְנִים mekonenim
f. plur. מְקוֹנְנוֹת mekonenot
Passé עָבָר
je · אֲנִי קוֹנַנְתִּי konanti
tu (f.) · אַתְּ קוֹנַנְתְּ konant
tu (m.) · אַתָּה קוֹנַנְתָּ konanta
elle · הִיא קוֹנְנָה konena
il · הוּא קוֹנֵן konen
nous · אֲנַחְנוּ קוֹנַנּוּ konanu
vous (f.) · אַתֶּן קוֹנַנְתֶּן konanten
vous (m.) · אַתֶּם קוֹנַנְתֶּם konantem
elles · הֵן קוֹנְנוּ konenu
ils · הֵם קוֹנְנוּ konenu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲקוֹנֵן akonen
tu (f.) · אַתְּ תְּקוֹנְנִי tekoneni
tu (m.) · אַתָּה תְּקוֹנֵן tekonen
elle · הִיא תְּקוֹנֵן tekonen
il · הוּא יְקוֹנֵן yekonen
nous · אֲנַחְנוּ נְקוֹנֵן nekonen
vous (f.) · אַתֶּן תְּקוֹנְנוּ tekonenu
vous (m.) · אַתֶּם תְּקוֹנְנוּ tekonenu
elles · הֵן יְקוֹנְנוּ yekonenu
ils · הֵם יְקוֹנְנוּ yekonenu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ קוֹנְנִי koneni
tu (m.) · אַתָּה קוֹנֵן konen
vous · אַתֶּם / אַתֶּן קוֹנְנוּ konenu
Même racine קנן
Conjuguer un autre verbe