Conjugaison du verbe
לְקַרְקֵר lekarker
coasser, caqueter, démanteler, démolir
Pi’el · פִּעֵל Racine קרקר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְקַרְקֵר mekarker
f. sing. מְקַרְקֶרֶת mekarkeret
m. plur. מְקַרְקְרִים mekarkerim
f. plur. מְקַרְקְרוֹת mekarkerot
Passé עָבָר
je · אֲנִי קִרְקַרְתִּי kirkarti
tu (f.) · אַתְּ קִרְקַרְתְּ kirkart
tu (m.) · אַתָּה קִרְקַרְתָּ kirkarta
elle · הִיא קִרְקְרָה kirkera
il · הוּא קִרְקֵר kirker
nous · אֲנַחְנוּ קִרְקַרְנוּ kirkarnu
vous (f.) · אַתֶּן קִרְקַרְתֶּן kirkarten
vous (m.) · אַתֶּם קִרְקַרְתֶּם kirkartem
elles · הֵן קִרְקְרוּ kirkeru
ils · הֵם קִרְקְרוּ kirkeru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲקַרְקֵר akarker
tu (f.) · אַתְּ תְּקַרְקְרִי tekarkeri
tu (m.) · אַתָּה תְּקַרְקֵר tekarker
elle · הִיא תְּקַרְקֵר tekarker
il · הוּא יְקַרְקֵר yekarker
nous · אֲנַחְנוּ נְקַרְקֵר nekarker
vous (f.) · אַתֶּן תְּקַרְקְרוּ tekarkeru
vous (m.) · אַתֶּם תְּקַרְקְרוּ tekarkeru
elles · הֵן יְקַרְקְרוּ yekarkeru
ils · הֵם יְקַרְקְרוּ yekarkeru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ קַרְקְרִי karkeri
tu (m.) · אַתָּה קַרְקֵר karker
vous · אַתֶּם / אַתֶּן קַרְקְרוּ karkeru
Conjuguer un autre verbe