Conjugaison du verbe
לְהוֹתִיר lehotir
laisser, être avantagé
Hif’il · הִפְעִיל Racine יתר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מוֹתִיר motir
f. sing. מוֹתִירָה motira
m. plur. מוֹתִירִים motirim
f. plur. מוֹתִירוֹת motirot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הוֹתַרְתִּי hotarti
tu (f.) · אַתְּ הוֹתַרְתְּ hotart
tu (m.) · אַתָּה הוֹתַרְתָּ hotarta
elle · הִיא הוֹתִירָה hotira
il · הוּא הוֹתִיר hotir
nous · אֲנַחְנוּ הוֹתַרְנוּ hotarnu
vous (f.) · אַתֶּן הוֹתַרְתֶּן hotarten
vous (m.) · אַתֶּם הוֹתַרְתֶּם hotartem
elles · הֵן הוֹתִירוּ hotiru
ils · הֵם הוֹתִירוּ hotiru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אוֹתִיר otir
tu (f.) · אַתְּ תּוֹתִירִי totiri
tu (m.) · אַתָּה תּוֹתִיר totir
elle · הִיא תּוֹתִיר totir
il · הוּא יוֹתִיר yotir
nous · אֲנַחְנוּ נוֹתִיר notir
vous (f.) · אַתֶּן תּוֹתִירוּ totiru
vous (m.) · אַתֶּם תּוֹתִירוּ totiru
elles · הֵן יוֹתִירוּ yotiru
ils · הֵם יוֹתִירוּ yotiru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הוֹתִירִי hotiri
tu (m.) · אַתָּה הוֹתֵר hoter
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הוֹתִירוּ hotiru
Même racine יתר
Conjuguer un autre verbe