Conjugaison du verbe
לְהוֹנוֹת lehonot
tromper, opprimer
Hif’il · הִפְעִיל Racine ינה
Présent הוֹוֶה
m. sing. מוֹנֶה mone
f. sing. מוֹנָה mona
m. plur. מוֹנִים monim
f. plur. מוֹנוֹת monot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הוֹנֵיתִי honeti
tu (f.) · אַתְּ הוֹנֵית honet
tu (m.) · אַתָּה הוֹנֵיתָ honeta
elle · הִיא הוֹנְתָה honta
il · הוּא הוֹנָה hona
nous · אֲנַחְנוּ הוֹנֵינוּ honenu
vous (f.) · אַתֶּן הוֹנֵיתֶן honeten
vous (m.) · אַתֶּם הוֹנֵיתֶם honetem
elles · הֵן הוֹנוּ honu
ils · הֵם הוֹנוּ honu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אוֹנֶה one
tu (f.) · אַתְּ תּוֹנִי toni
tu (m.) · אַתָּה תּוֹנֶה tone
elle · הִיא תּוֹנֶה tone
il · הוּא יוֹנֶה yone
nous · אֲנַחְנוּ נוֹנֶה none
vous (f.) · אַתֶּן תּוֹנוּ tonu
vous (m.) · אַתֶּם תּוֹנוּ tonu
elles · הֵן יוֹנוּ yonu
ils · הֵם יוֹנוּ yonu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הוֹנִי honi
tu (m.) · אַתָּה הוֹנֵה hone
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הוֹנוּ honu
Conjuguer un autre verbe