Conjugaison du verbe
לְהִתְיַהֵר lehityaher
s'enorgueillir
Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine יהר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מִתְיַהֵר mityaher
f. sing. מִתְיַהֶרֶת mityaheret
m. plur. מִתְיַהֲרִים mityaharim
f. plur. מִתְיַהֲרוֹת mityaharot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתְיַהַרְתִּי hityaharti
tu (f.) · אַתְּ הִתְיַהַרְתְּ hityahart
tu (m.) · אַתָּה הִתְיַהַרְתָּ hityaharta
elle · הִיא הִתְיַהֲרָה hityahara
il · הוּא הִתְיַהֵר hityaher
nous · אֲנַחְנוּ הִתְיַהַרְנוּ hityaharnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְיַהַרְתֶּן hityaharten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְיַהַרְתֶּם hityahartem
elles · הֵן הִתְיַהֲרוּ hityaharu
ils · הֵם הִתְיַהֲרוּ hityaharu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶתְיַהֵר etyaher
tu (f.) · אַתְּ תִּתְיַהֲרִי tityahari
tu (m.) · אַתָּה תִּתְיַהֵר tityaher
elle · הִיא תִּתְיַהֵר tityaher
il · הוּא יִתְיַהֵר yityaher
nous · אֲנַחְנוּ נִתְיַהֵר nityaher
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְיַהֲרוּ tityaharu
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְיַהֲרוּ tityaharu
elles · הֵן יִתְיַהֲרוּ yityaharu
ils · הֵם יִתְיַהֲרוּ yityaharu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הִתְיַהֲרִי hityahari
tu (m.) · אַתָּה הִתְיַהֵר hityaher
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְיַהֲרוּ hityaharu
Conjuguer un autre verbe