Conjugaison du verbe
לְהִתְנַוֵּן lehitnaven
se dégénérer, se dégrader
Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine נון
Présent הוֹוֶה
m. sing. מִתְנַוֵּן mitnaven
f. sing. מִתְנַוֶּנֶת mitnavenet
m. plur. מִתְנַוְּנִים mitnavenim
f. plur. מִתְנַוְּנוֹת mitnavenot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתְנַוַּנְתִּי hitnavanti
tu (f.) · אַתְּ הִתְנַוַּנְתְּ hitnavant
tu (m.) · אַתָּה הִתְנַוַּנְתָּ hitnavanta
elle · הִיא הִתְנַוְּנָה hitnavena
il · הוּא הִתְנַוֵּן hitnaven
nous · אֲנַחְנוּ הִתְנַוַּנּוּ hitnavanu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְנַוַּנְתֶּן hitnavanten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְנַוַּנְתֶּם hitnavantem
elles · הֵן הִתְנַוְּנוּ hitnavenu
ils · הֵם הִתְנַוְּנוּ hitnavenu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶתְנַוֵּן etnaven
tu (f.) · אַתְּ תִּתְנַוְּנִי titnaveni
tu (m.) · אַתָּה תִּתְנַוֵּן titnaven
elle · הִיא תִּתְנַוֵּן titnaven
il · הוּא יִתְנַוֵּן yitnaven
nous · אֲנַחְנוּ נִתְנַוֵּן nitnaven
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְנַוְּנוּ titnavenu
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְנַוְּנוּ titnavenu
elles · הֵן יִתְנַוְּנוּ yitnavenu
ils · הֵם יִתְנַוְּנוּ yitnavenu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הִתְנַוְּנִי hitnaveni
tu (m.) · אַתָּה הִתְנַוֵּן hitnaven
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְנַוְּנוּ hitnavenu
Même racine נון
Conjuguer un autre verbe