Conjugaison du verbe
לְהִתְנַכֵּר lehitnaker
ignorer, se montrer indifférent (ל)
Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine נכר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מִתְנַכֵּר mitnaker
f. sing. מִתְנַכֶּרֶת mitnakeret
m. plur. מִתְנַכְּרִים mitnakrim
f. plur. מִתְנַכְּרוֹת mitnakrot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתְנַכַּרְתִּי hitnakarti
tu (f.) · אַתְּ הִתְנַכַּרְתְּ hitnakart
tu (m.) · אַתָּה הִתְנַכַּרְתָּ hitnakarta
elle · הִיא הִתְנַכְּרָה hitnakra
il · הוּא הִתְנַכֵּר hitnaker
nous · אֲנַחְנוּ הִתְנַכַּרְנוּ hitnakarnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְנַכַּרְתֶּן hitnakarten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְנַכַּרְתֶּם hitnakartem
elles · הֵן הִתְנַכְּרוּ hitnakru
ils · הֵם הִתְנַכְּרוּ hitnakru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶתְנַכֵּר etnaker
tu (f.) · אַתְּ תִּתְנַכְּרִי titnakri
tu (m.) · אַתָּה תִּתְנַכֵּר titnaker
elle · הִיא תִּתְנַכֵּר titnaker
il · הוּא יִתְנַכֵּר yitnaker
nous · אֲנַחְנוּ נִתְנַכֵּר nitnaker
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְנַכְּרוּ titnakru
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְנַכְּרוּ titnakru
elles · הֵן יִתְנַכְּרוּ yitnakru
ils · הֵם יִתְנַכְּרוּ yitnakru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הִתְנַכְּרִי hitnakri
tu (m.) · אַתָּה הִתְנַכֵּר hitnaker
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְנַכְּרוּ hitnakru
Même racine נכר
Conjuguer un autre verbe