Conjugaison du verbe
לְהִתְנַכֵּל lehitnakel
conspirer (ל)
Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine נכל
Présent הוֹוֶה
m. sing. מִתְנַכֵּל mitnakel
f. sing. מִתְנַכֶּלֶת mitnakelet
m. plur. מִתְנַכְּלִים mitnaklim
f. plur. מִתְנַכְּלוֹת mitnaklot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתְנַכַּלְתִּי hitnakalti
tu (f.) · אַתְּ הִתְנַכַּלְתְּ hitnakalt
tu (m.) · אַתָּה הִתְנַכַּלְתָּ hitnakalta
elle · הִיא הִתְנַכְּלָה hitnakla
il · הוּא הִתְנַכֵּל hitnakel
nous · אֲנַחְנוּ הִתְנַכַּלְנוּ hitnakalnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְנַכַּלְתֶּן hitnakalten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְנַכַּלְתֶּם hitnakaltem
elles · הֵן הִתְנַכְּלוּ hitnaklu
ils · הֵם הִתְנַכְּלוּ hitnaklu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶתְנַכֵּל etnakel
tu (f.) · אַתְּ תִּתְנַכְּלִי titnakli
tu (m.) · אַתָּה תִּתְנַכֵּל titnakel
elle · הִיא תִּתְנַכֵּל titnakel
il · הוּא יִתְנַכֵּל yitnakel
nous · אֲנַחְנוּ נִתְנַכֵּל nitnakel
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְנַכְּלוּ titnaklu
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְנַכְּלוּ titnaklu
elles · הֵן יִתְנַכְּלוּ yitnaklu
ils · הֵם יִתְנַכְּלוּ yitnaklu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הִתְנַכְּלִי hitnakli
tu (m.) · אַתָּה הִתְנַכֵּל hitnakel
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְנַכְּלוּ hitnaklu
Conjuguer un autre verbe