Conjugaison du verbe

לְהִתְמַרְמֵר lehitmarmer

se plaindre, rouspéter (על)

Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine מרמר

Présent הוֹוֶה

m. sing. מִתְמַרְמֵר mitmarmer

f. sing. מִתְמַרְמֶרֶת mitmarmeret

m. plur. מִתְמַרְמְרִים mitmarmerim

f. plur. מִתְמַרְמְרוֹת mitmarmerot

Passé עָבָר

je · אֲנִי הִתְמַרְמַרְתִּי hitmarmarti

tu (f.) · אַתְּ הִתְמַרְמַרְתְּ hitmarmart

tu (m.) · אַתָּה הִתְמַרְמַרְתָּ hitmarmarta

elle · הִיא הִתְמַרְמְרָה hitmarmera

il · הוּא הִתְמַרְמֵר hitmarmer

nous · אֲנַחְנוּ הִתְמַרְמַרְנוּ hitmarmarnu

vous (f.) · אַתֶּן הִתְמַרְמַרְתֶּן hitmarmarten

vous (m.) · אַתֶּם הִתְמַרְמַרְתֶּם hitmarmartem

elles · הֵן הִתְמַרְמְרוּ hitmarmeru

ils · הֵם הִתְמַרְמְרוּ hitmarmeru

Futur עָתִיד

je · אֲנִי אֶתְמַרְמֵר etmarmer

tu (f.) · אַתְּ תִּתְמַרְמְרִי titmarmeri

tu (m.) · אַתָּה תִּתְמַרְמֵר titmarmer

elle · הִיא תִּתְמַרְמֵר titmarmer

il · הוּא יִתְמַרְמֵר yitmarmer

nous · אֲנַחְנוּ נִתְמַרְמֵר nitmarmer

vous (f.) · אַתֶּן תִּתְמַרְמְרוּ titmarmeru

vous (m.) · אַתֶּם תִּתְמַרְמְרוּ titmarmeru

elles · הֵן יִתְמַרְמְרוּ yitmarmeru

ils · הֵם יִתְמַרְמְרוּ yitmarmeru

Impératif צִוּוּי

tu (f.) · אַתְּ הִתְמַרְמְרִי hitmarmeri

tu (m.) · אַתָּה הִתְמַרְמֵר hitmarmer

vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְמַרְמְרוּ hitmarmeru

Conjuguer un autre verbe