Conjugaison du verbe
לְהִתְלַבֵּט lehitlabet
réfléchir, hésiter (ב), s'interroger (אם), être tiraillé (בין)
Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine לבט
Présent הוֹוֶה
m. sing. מִתְלַבֵּט mitlabet
f. sing. מִתְלַבֶּטֶת mitlabetet
m. plur. מִתְלַבְּטִים mitlabtim
f. plur. מִתְלַבְּטוֹת mitlabtot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתְלַבַּטְתִּי hitlabatti
tu (f.) · אַתְּ הִתְלַבַּטְתְּ hitlabatt
tu (m.) · אַתָּה הִתְלַבַּטְתָּ hitlabatta
elle · הִיא הִתְלַבְּטָה hitlabta
il · הוּא הִתְלַבֵּט hitlabet
nous · אֲנַחְנוּ הִתְלַבַּטְנוּ hitlabatnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְלַבַּטְתֶּן hitlabatten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְלַבַּטְתֶּם hitlabattem
elles · הֵן הִתְלַבְּטוּ hitlabtu
ils · הֵם הִתְלַבְּטוּ hitlabtu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶתְלַבֵּט etlabet
tu (f.) · אַתְּ תִּתְלַבְּטִי titlabti
tu (m.) · אַתָּה תִּתְלַבֵּט titlabet
elle · הִיא תִּתְלַבֵּט titlabet
il · הוּא יִתְלַבֵּט yitlabet
nous · אֲנַחְנוּ נִתְלַבֵּט nitlabet
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְלַבְּטוּ titlabtu
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְלַבְּטוּ titlabtu
elles · הֵן יִתְלַבְּטוּ yitlabtu
ils · הֵם יִתְלַבְּטוּ yitlabtu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הִתְלַבְּטִי hitlabti
tu (m.) · אַתָּה הִתְלַבֵּט hitlabet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְלַבְּטוּ hitlabtu
Conjuguer un autre verbe