Conjugaison du verbe
לְהִתְקוֹטֵט lehitkotet
se disputer (עם)
Hitpa’el · הִתְפַּעֵל Racine קטט
Présent הוֹוֶה
m. sing. מִתְקוֹטֵט mitkotet
f. sing. מִתְקוֹטֶטֶת mitkotetet
m. plur. מִתְקוֹטְטִים mitkotetim
f. plur. מִתְקוֹטְטוֹת mitkotetot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתְקוֹטַטְתִּי hitkotatti
tu (f.) · אַתְּ הִתְקוֹטַטְתְּ hitkotatt
tu (m.) · אַתָּה הִתְקוֹטַטְתָּ hitkotatta
elle · הִיא הִתְקוֹטְטָה hitkoteta
il · הוּא הִתְקוֹטֵט hitkotet
nous · אֲנַחְנוּ הִתְקוֹטַטְנוּ hitkotatnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתְקוֹטַטְתֶּן hitkotatten
vous (m.) · אַתֶּם הִתְקוֹטַטְתֶּם hitkotattem
elles · הֵן הִתְקוֹטְטוּ hitkotetu
ils · הֵם הִתְקוֹטְטוּ hitkotetu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֶתְקוֹטֵט etkotet
tu (f.) · אַתְּ תִּתְקוֹטְטִי titkoteti
tu (m.) · אַתָּה תִּתְקוֹטֵט titkotet
elle · הִיא תִּתְקוֹטֵט titkotet
il · הוּא יִתְקוֹטֵט yitkotet
nous · אֲנַחְנוּ נִתְקוֹטֵט nitkotet
vous (f.) · אַתֶּן תִּתְקוֹטְטוּ titkotetu
vous (m.) · אַתֶּם תִּתְקוֹטְטוּ titkotetu
elles · הֵן יִתְקוֹטְטוּ yitkotetu
ils · הֵם יִתְקוֹטְטוּ yitkotetu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הִתְקוֹטְטִי hitkoteti
tu (m.) · אַתָּה הִתְקוֹטֵט hitkotet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הִתְקוֹטְטוּ hitkotetu
Conjuguer un autre verbe