Conjugaison du verbe
לְהֵאוֹת lehe'ot
consentir, être d'accord
Nif’al · נִפְעַל Racine אות
Présent הוֹוֶה
m. sing. נֵאוֹת ne'ot
f. sing. נֵאוֹתָה ne'ota
m. plur. נֵאוֹתִים ne'otim
f. plur. נֵאוֹתוֹת ne'otot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נֵאַתִי ne'ati
tu (f.) · אַתְּ נֵאַת ne'at
tu (m.) · אַתָּה נֵאַתָ ne'ata
elle · הִיא נֵאוֹתָה ne'ota
il · הוּא נֵאוֹת ne'ot
nous · אֲנַחְנוּ נֵאַתְנוּ ne'atnu
vous (f.) · אַתֶּן נֵאַתֶן ne'aten
vous (m.) · אַתֶּם נֵאַתֶם ne'atem
elles · הֵן נֵאוֹתוּ ne'otu
ils · הֵם נֵאוֹתוּ ne'otu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֵאוֹת e'ot
tu (f.) · אַתְּ תֵּאוֹתִי te'oti
tu (m.) · אַתָּה תֵּאוֹת te'ot
elle · הִיא תֵּאוֹת te'ot
il · הוּא יֵאוֹת ye'ot
nous · אֲנַחְנוּ נֵאוֹת ne'ot
vous (f.) · אַתֶּן תֵּאוֹתוּ te'otu
vous (m.) · אַתֶּם תֵּאוֹתוּ te'otu
elles · הֵן יֵאוֹתוּ ye'otu
ils · הֵם יֵאוֹתוּ ye'otu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הֵאוֹתִי he'oti
tu (m.) · אַתָּה הֵאוֹת he'ot
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הֵאוֹתוּ he'otu
Conjuguer un autre verbe