Conjugaison du verbe
לְהֵאָמֵר lehe'amer
être dit
Nif’al · נִפְעַל Racine אמר
Présent הוֹוֶה
m. sing. נֶאֱמָר ne'emar
f. sing. נֶאֱמֶרֶת ne'emeret
m. plur. נֶאֱמָרִים ne'emarim
f. plur. נֶאֱמָרוֹת ne'emarot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נֶאֱמַרְתִּי ne'emarti
tu (f.) · אַתְּ נֶאֱמַרְתְּ ne'emart
tu (m.) · אַתָּה נֶאֱמַרְתָּ ne'emarta
elle · הִיא נֶאֶמְרָה ne'emra
il · הוּא נֶאֱמַר ne'emar
nous · אֲנַחְנוּ נֶאֱמַרְנוּ ne'emarnu
vous (f.) · אַתֶּן נֶאֱמַרְתֶּן ne'emarten
vous (m.) · אַתֶּם נֶאֱמַרְתֶּם ne'emartem
elles · הֵן נֶאֶמְרוּ ne'emru
ils · הֵם נֶאֶמְרוּ ne'emru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֵאָמֵר e'amer
tu (f.) · אַתְּ תֵּאָמְרִי te'amri
tu (m.) · אַתָּה תֵּאָמֵר te'amer
elle · הִיא תֵּאָמֵר te'amer
il · הוּא יֵאָמֵר ye'amer
nous · אֲנַחְנוּ נֵאָמֵר ne'amer
vous (f.) · אַתֶּן תֵּאָמְרוּ te'amru
vous (m.) · אַתֶּם תֵּאָמְרוּ te'amru
elles · הֵן יֵאָמְרוּ ye'amru
ils · הֵם יֵאָמְרוּ ye'amru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הֵאָמְרִי he'amri
tu (m.) · אַתָּה הֵאָמֵר he'amer
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הֵאָמְרוּ he'amru
Même racine אמר
Conjuguer un autre verbe