Conjugaison du verbe
לְהֵעָלֵב lehe'alev
être insulté, être vexé, se vexer
Nif’al · נִפְעַל Racine עלב
Présent הוֹוֶה
m. sing. נֶעֱלָב ne'elav
f. sing. נֶעֱלֶבֶת ne'elevet
m. plur. נֶעֱלָבִים ne'elavim
f. plur. נֶעֱלָבוֹת ne'elavot
Passé עָבָר
je · אֲנִי נֶעֱלַבְתִּי ne'elavti
tu (f.) · אַתְּ נֶעֱלַבְתְּ ne'elavt
tu (m.) · אַתָּה נֶעֱלַבְתָּ ne'elavta
elle · הִיא נֶעֶלְבָה ne'elva
il · הוּא נֶעֱלַב ne'elav
nous · אֲנַחְנוּ נֶעֱלַבְנוּ ne'elavnu
vous (f.) · אַתֶּן נֶעֱלַבְתֶּן ne'elavten
vous (m.) · אַתֶּם נֶעֱלַבְתֶּם ne'elavtem
elles · הֵן נֶעֶלְבוּ ne'elvu
ils · הֵם נֶעֶלְבוּ ne'elvu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֵעָלֵב e'alev
tu (f.) · אַתְּ תֵּעָלְבִי te'alvi
tu (m.) · אַתָּה תֵּעָלֵב te'alev
elle · הִיא תֵּעָלֵב te'alev
il · הוּא יֵעָלֵב ye'alev
nous · אֲנַחְנוּ נֵעָלֵב ne'alev
vous (f.) · אַתֶּן תֵּעָלְבוּ te'alvu
vous (m.) · אַתֶּם תֵּעָלְבוּ te'alvu
elles · הֵן יֵעָלְבוּ ye'alvu
ils · הֵם יֵעָלְבוּ ye'alvu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הֵעָלְבִי he'alvi
tu (m.) · אַתָּה הֵעָלֵב he'alev
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הֵעָלְבוּ he'alvu
Même racine עלב
Conjuguer un autre verbe