Conjugaison du verbe

לְהָזֵם lehazem

réfuter

Présent הוֹוֶה

m. sing. מֵזֵם mezem

f. sing. מְזִמָּה mezima

m. plur. מְזִמִּים mezimim

f. plur. מְזִמּוֹת mezimot

je · אֲנִי הֵזַמְתִּי hezamti

tu (f.) · אַתְּ הֵזַמְתְּ hezamt

tu (m.) · אַתָּה הֵזַמְתָּ hezamta

elle · הִיא הֵזֵמָּה hezema

il · הוּא הֵזֵם hezem

nous · אֲנַחְנוּ הֵזַמְנוּ hezamnu

vous (f.) · אַתֶּן הֵזַמְתֶּן hezamten

vous (m.) · אַתֶּם הֵזַמְתֶּם hezamtem

elles · הֵן הֵזֵמּוּ hezemu

ils · הֵם הֵזֵמּוּ hezemu

je · אֲנִי אָזֵם azem

tu (f.) · אַתְּ תָּזֵמִּי tazemi

tu (m.) · אַתָּה תָּזֵם tazem

elle · הִיא תָּזֵם tazem

il · הוּא יָזֵם yazem

nous · אֲנַחְנוּ נָזֵם nazem

vous (f.) · אַתֶּן תָּזֵמּוּ tazemu

vous (m.) · אַתֶּם תָּזֵמּוּ tazemu

elles · הֵן יָזֵמּוּ yazemu

ils · הֵם יָזֵמּוּ yazemu

tu (f.) · אַתְּ הָזֵמִּי hazemi

tu (m.) · אַתָּה הָזֵם hazem

vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָזֵמּוּ hazemu

Conjuguer un autre verbe