Conjugaison du verbe
לְהַבְלִיט lehavlit
faire ressortir, accentuer
Hif’il · הִפְעִיל Racine בלט
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַבְלִיט mavlit
f. sing. מַבְלִיטָה mavlita
m. plur. מַבְלִיטִים mavlitim
f. plur. מַבְלִיטוֹת mavlitot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִבְלַטְתִּי hivlatti
tu (f.) · אַתְּ הִבְלַטְתְּ hivlatt
tu (m.) · אַתָּה הִבְלַטְתָּ hivlatta
elle · הִיא הִבְלִיטָה hivlita
il · הוּא הִבְלִיט hivlit
nous · אֲנַחְנוּ הִבְלַטְנוּ hivlatnu
vous (f.) · אַתֶּן הִבְלַטְתֶּן hivlatten
vous (m.) · אַתֶּם הִבְלַטְתֶּם hivlattem
elles · הֵן הִבְלִיטוּ hivlitu
ils · הֵם הִבְלִיטוּ hivlitu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַבְלִיט avlit
tu (f.) · אַתְּ תַּבְלִיטִי tavliti
tu (m.) · אַתָּה תַּבְלִיט tavlit
elle · הִיא תַּבְלִיט tavlit
il · הוּא יַבְלִיט yavlit
nous · אֲנַחְנוּ נַבְלִיט navlit
vous (f.) · אַתֶּן תַּבְלִיטוּ tavlitu
vous (m.) · אַתֶּם תַּבְלִיטוּ tavlitu
elles · הֵן יַבְלִיטוּ yavlitu
ils · הֵם יַבְלִיטוּ yavlitu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַבְלִיטִי havliti
tu (m.) · אַתָּה הַבְלֵט havlet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַבְלִיטוּ havlitu
Même racine בלט
Conjuguer un autre verbe