Conjugaison du verbe

לְהַוֵּן lehaven

capitaliser

Présent הוֹוֶה

m. sing. מְהַוֵּן mehaven

f. sing. מְהַוֶּנֶת mehavenet

m. plur. מְהַוְּנִים mehavenim

f. plur. מְהַוְּנוֹת mehavenot

je · אֲנִי הִוַּנְתִּי hivanti

tu (f.) · אַתְּ הִוַּנְתְּ hivant

tu (m.) · אַתָּה הִוַּנְתָּ hivanta

elle · הִיא הִוְּנָה hivena

il · הוּא הִוֵּן hiven

nous · אֲנַחְנוּ הִוַּנּוּ hivanu

vous (f.) · אַתֶּן הִוַּנְתֶּן hivanten

vous (m.) · אַתֶּם הִוַּנְתֶּם hivantem

elles · הֵן הִוְּנוּ hivenu

ils · הֵם הִוְּנוּ hivenu

je · אֲנִי אֲהַוֵּן ahaven

tu (f.) · אַתְּ תְּהַוְּנִי tehaveni

tu (m.) · אַתָּה תְּהַוֵּן tehaven

elle · הִיא תְּהַוֵּן tehaven

il · הוּא יְהַוֵּן yehaven

nous · אֲנַחְנוּ נְהַוֵּן nehaven

vous (f.) · אַתֶּן תְּהַוְּנוּ tehavenu

vous (m.) · אַתֶּם תְּהַוְּנוּ tehavenu

elles · הֵן יְהַוְּנוּ yehavenu

ils · הֵם יְהַוְּנוּ yehavenu

tu (f.) · אַתְּ הַוְּנִי haveni

tu (m.) · אַתָּה הַוֵּן haven

vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַוְּנוּ havenu

Conjuguer un autre verbe