Conjugaison du verbe
לְהַתִּיר lehatir
permettre, résoudre, libérer
Hif’il · הִפְעִיל Racine נתר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַתִּיר matir
f. sing. מַתִּירָה matira
m. plur. מַתִּירִים matirim
f. plur. מַתִּירוֹת matirot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִתַּרְתִּי hitarti
tu (f.) · אַתְּ הִתַּרְתְּ hitart
tu (m.) · אַתָּה הִתַּרְתָּ hitarta
elle · הִיא הִתִּירָה hitira
il · הוּא הִתִּיר hitir
nous · אֲנַחְנוּ הִתַּרְנוּ hitarnu
vous (f.) · אַתֶּן הִתַּרְתֶּן hitarten
vous (m.) · אַתֶּם הִתַּרְתֶּם hitartem
elles · הֵן הִתִּירוּ hitiru
ils · הֵם הִתִּירוּ hitiru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַתִּיר atir
tu (f.) · אַתְּ תַּתִּירִי tatiri
tu (m.) · אַתָּה תַּתִּיר tatir
elle · הִיא תַּתִּיר tatir
il · הוּא יַתִּיר yatir
nous · אֲנַחְנוּ נַתִּיר natir
vous (f.) · אַתֶּן תַּתִּירוּ tatiru
vous (m.) · אַתֶּם תַּתִּירוּ tatiru
elles · הֵן יַתִּירוּ yatiru
ils · הֵם יַתִּירוּ yatiru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַתִּירִי hatiri
tu (m.) · אַתָּה הַתֵּר hater
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַתִּירוּ hatiru
Même racine נתר
Conjuguer un autre verbe