Conjugaison du verbe
לְהָסִית lehasit
inciter
Hif’il · הִפְעִיל Racine סות
Présent הוֹוֶה
m. sing. מֵסִית mesit
f. sing. מְסִיתָה mesita
m. plur. מְסִיתִים mesitim
f. plur. מְסִיתוֹת mesitot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הֵסַתִּי hesati
tu (f.) · אַתְּ הֵסַתְּ hesat
tu (m.) · אַתָּה הֵסַתָּ hesata
elle · הִיא הֵסִיתָה hesita
il · הוּא הֵסִית hesit
nous · אֲנַחְנוּ הֵסַתְנוּ hesatnu
vous (f.) · אַתֶּן הֵסַתֶּן hesaten
vous (m.) · אַתֶּם הֵסַתֶּם hesatem
elles · הֵן הֵסִיתוּ hesitu
ils · הֵם הֵסִיתוּ hesitu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָסִית asit
tu (f.) · אַתְּ תָּסִיתִי tasiti
tu (m.) · אַתָּה תָּסִית tasit
elle · הִיא תָּסִית tasit
il · הוּא יָסִית yasit
nous · אֲנַחְנוּ נָסִית nasit
vous (f.) · אַתֶּן תָּסִיתוּ tasitu
vous (m.) · אַתֶּם תָּסִיתוּ tasitu
elles · הֵן יָסִיתוּ yasitu
ils · הֵם יָסִיתוּ yasitu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הָסִיתִי hasiti
tu (m.) · אַתָּה הָסֵת haset
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָסִיתוּ hasitu
Conjuguer un autre verbe