Conjugaison du verbe
לְהַסְבִּיר lehasbir
expliquer, recevoir favorablement
Hif’il · הִפְעִיל Racine סבר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַסְבִּיר masbir
f. sing. מַסְבִּירָה masbira
m. plur. מַסְבִּירִים masbirim
f. plur. מַסְבִּירוֹת masbirot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִסְבַּרְתִּי hisbarti
tu (f.) · אַתְּ הִסְבַּרְתְּ hisbart
tu (m.) · אַתָּה הִסְבַּרְתָּ hisbarta
elle · הִיא הִסְבִּירָה hisbira
il · הוּא הִסְבִּיר hisbir
nous · אֲנַחְנוּ הִסְבַּרְנוּ hisbarnu
vous (f.) · אַתֶּן הִסְבַּרְתֶּן hisbarten
vous (m.) · אַתֶּם הִסְבַּרְתֶּם hisbartem
elles · הֵן הִסְבִּירוּ hisbiru
ils · הֵם הִסְבִּירוּ hisbiru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַסְבִּיר asbir
tu (f.) · אַתְּ תַּסְבִּירִי tasbiri
tu (m.) · אַתָּה תַּסְבִּיר tasbir
elle · הִיא תַּסְבִּיר tasbir
il · הוּא יַסְבִּיר yasbir
nous · אֲנַחְנוּ נַסְבִּיר nasbir
vous (f.) · אַתֶּן תַּסְבִּירוּ tasbiru
vous (m.) · אַתֶּם תַּסְבִּירוּ tasbiru
elles · הֵן יַסְבִּירוּ yasbiru
ils · הֵם יַסְבִּירוּ yasbiru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַסְבִּירִי hasbiri
tu (m.) · אַתָּה הַסְבֵּר hasber
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַסְבִּירוּ hasbiru
Même racine סבר
Conjuguer un autre verbe