Conjugaison du verbe
לְהַרְטִיב lehartiv
mouiller
Hif’il · הִפְעִיל Racine רטב
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַרְטִיב martiv
f. sing. מַרְטִיבָה martiva
m. plur. מַרְטִיבִים martivim
f. plur. מַרְטִיבוֹת martivot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִרְטַבְתִּי hirtavti
tu (f.) · אַתְּ הִרְטַבְתְּ hirtavt
tu (m.) · אַתָּה הִרְטַבְתָּ hirtavta
elle · הִיא הִרְטִיבָה hirtiva
il · הוּא הִרְטִיב hirtiv
nous · אֲנַחְנוּ הִרְטַבְנוּ hirtavnu
vous (f.) · אַתֶּן הִרְטַבְתֶּן hirtavten
vous (m.) · אַתֶּם הִרְטַבְתֶּם hirtavtem
elles · הֵן הִרְטִיבוּ hirtivu
ils · הֵם הִרְטִיבוּ hirtivu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַרְטִיב artiv
tu (f.) · אַתְּ תַּרְטִיבִי tartivi
tu (m.) · אַתָּה תַּרְטִיב tartiv
elle · הִיא תַּרְטִיב tartiv
il · הוּא יַרְטִיב yartiv
nous · אֲנַחְנוּ נַרְטִיב nartiv
vous (f.) · אַתֶּן תַּרְטִיבוּ tartivu
vous (m.) · אַתֶּם תַּרְטִיבוּ tartivu
elles · הֵן יַרְטִיבוּ yartivu
ils · הֵם יַרְטִיבוּ yartivu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַרְטִיבִי hartivi
tu (m.) · אַתָּה הַרְטֵב hartev
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַרְטִיבוּ hartivu
Même racine רטב
Conjuguer un autre verbe