Conjugaison du verbe
לְהַרְנִין leharnin
réjouir
Hif’il · הִפְעִיל Racine רנן
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַרְנִין marnin
f. sing. מַרְנִינָה marnina
m. plur. מַרְנִינִים marninim
f. plur. מַרְנִינוֹת marninot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִרְנַנְתִּי hirnanti
tu (f.) · אַתְּ הִרְנַנְתְּ hirnant
tu (m.) · אַתָּה הִרְנַנְתָּ hirnanta
elle · הִיא הִרְנִינָה hirnina
il · הוּא הִרְנִין hirnin
nous · אֲנַחְנוּ הִרְנַנּוּ hirnanu
vous (f.) · אַתֶּן הִרְנַנְתֶּן hirnanten
vous (m.) · אַתֶּם הִרְנַנְתֶּם hirnantem
elles · הֵן הִרְנִינוּ hirninu
ils · הֵם הִרְנִינוּ hirninu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַרְנִין arnin
tu (f.) · אַתְּ תַּרְנִינִי tarnini
tu (m.) · אַתָּה תַּרְנִין tarnin
elle · הִיא תַּרְנִין tarnin
il · הוּא יַרְנִין yarnin
nous · אֲנַחְנוּ נַרְנִין narnin
vous (f.) · אַתֶּן תַּרְנִינוּ tarninu
vous (m.) · אַתֶּם תַּרְנִינוּ tarninu
elles · הֵן יַרְנִינוּ yarninu
ils · הֵם יַרְנִינוּ yarninu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַרְנִינִי harnini
tu (m.) · אַתָּה הַרְנֵן harnen
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַרְנִינוּ harninu
Même racine רנן
Conjuguer un autre verbe