Conjugaison du verbe
לְהַרְבִּיץ leharbitz
frapper, battre (ל), propager
Hif’il · הִפְעִיל Racine רבץ
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַרְבִּיץ marbitz
f. sing. מַרְבִּיצָה marbitza
m. plur. מַרְבִּיצִים marbitzim
f. plur. מַרְבִּיצוֹת marbitzot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הִרְבַּצְתִּי hirbatzti
tu (f.) · אַתְּ הִרְבַּצְתְּ hirbatzt
tu (m.) · אַתָּה הִרְבַּצְתָּ hirbatzta
elle · הִיא הִרְבִּיצָה hirbitza
il · הוּא הִרְבִּיץ hirbitz
nous · אֲנַחְנוּ הִרְבַּצְנוּ hirbatznu
vous (f.) · אַתֶּן הִרְבַּצְתֶּן hirbatzten
vous (m.) · אַתֶּם הִרְבַּצְתֶּם hirbatztem
elles · הֵן הִרְבִּיצוּ hirbitzu
ils · הֵם הִרְבִּיצוּ hirbitzu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַרְבִּיץ arbitz
tu (f.) · אַתְּ תַּרְבִּיצִי tarbitzi
tu (m.) · אַתָּה תַּרְבִּיץ tarbitz
elle · הִיא תַּרְבִּיץ tarbitz
il · הוּא יַרְבִּיץ yarbitz
nous · אֲנַחְנוּ נַרְבִּיץ narbitz
vous (f.) · אַתֶּן תַּרְבִּיצוּ tarbitzu
vous (m.) · אַתֶּם תַּרְבִּיצוּ tarbitzu
elles · הֵן יַרְבִּיצוּ yarbitzu
ils · הֵם יַרְבִּיצוּ yarbitzu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַרְבִּיצִי harbitzi
tu (m.) · אַתָּה הַרְבֵּץ harbetz
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַרְבִּיצוּ harbitzu
Même racine רבץ
Conjuguer un autre verbe