Conjugaison du verbe
לְהָנִיב lehaniv
produire
Hif’il · הִפְעִיל Racine נוב
Présent הוֹוֶה
m. sing. מֵנִיב meniv
f. sing. מְנִיבָה meniva
m. plur. מְנִיבִים menivim
f. plur. מְנִיבוֹת menivot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הֵנַבְתִּי henavti
tu (f.) · אַתְּ הֵנַבְתְּ henavt
tu (m.) · אַתָּה הֵנַבְתָּ henavta
elle · הִיא הֵנִיבָה heniva
il · הוּא הֵנִיב heniv
nous · אֲנַחְנוּ הֵנַבְנוּ henavnu
vous (f.) · אַתֶּן הֵנַבְתֶּן henavten
vous (m.) · אַתֶּם הֵנַבְתֶּם henavtem
elles · הֵן הֵנִיבוּ henivu
ils · הֵם הֵנִיבוּ henivu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָנִיב aniv
tu (f.) · אַתְּ תָּנִיבִי tanivi
tu (m.) · אַתָּה תָּנִיב taniv
elle · הִיא תָּנִיב taniv
il · הוּא יָנִיב yaniv
nous · אֲנַחְנוּ נָנִיב naniv
vous (f.) · אַתֶּן תָּנִיבוּ tanivu
vous (m.) · אַתֶּם תָּנִיבוּ tanivu
elles · הֵן יָנִיבוּ yanivu
ils · הֵם יָנִיבוּ yanivu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הָנִיבִי hanivi
tu (m.) · אַתָּה הָנֵב hanev
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָנִיבוּ hanivu
Conjuguer un autre verbe