Conjugaison du verbe

לְהָנִיף lehanif

déployer, brandir

Présent הוֹוֶה

m. sing. מֵנִיף menif

f. sing. מְנִיפָה menifa

m. plur. מְנִיפִים menifim

f. plur. מְנִיפוֹת menifot

je · אֲנִי הֵנַפְתִּי henafti

tu (f.) · אַתְּ הֵנַפְתְּ henaft

tu (m.) · אַתָּה הֵנַפְתָּ henafta

elle · הִיא הֵנִיפָה henifa

il · הוּא הֵנִיף henif

nous · אֲנַחְנוּ הֵנַפְנוּ henafnu

vous (f.) · אַתֶּן הֵנַפְתֶּן henaften

vous (m.) · אַתֶּם הֵנַפְתֶּם henaftem

elles · הֵן הֵנִיפוּ henifu

ils · הֵם הֵנִיפוּ henifu

je · אֲנִי אָנִיף anif

tu (f.) · אַתְּ תָּנִיפִי tanifi

tu (m.) · אַתָּה תָּנִיף tanif

elle · הִיא תָּנִיף tanif

il · הוּא יָנִיף yanif

nous · אֲנַחְנוּ נָנִיף nanif

vous (f.) · אַתֶּן תָּנִיפוּ tanifu

vous (m.) · אַתֶּם תָּנִיפוּ tanifu

elles · הֵן יָנִיפוּ yanifu

ils · הֵם יָנִיפוּ yanifu

tu (f.) · אַתְּ הָנִיפִי hanifi

tu (m.) · אַתָּה הָנֵף hanef

vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָנִיפוּ hanifu

Conjuguer un autre verbe