Conjugaison du verbe
לְהָמִית lehamit
tuer, être fou de (על)
Hif’il · הִפְעִיל Racine מות
Présent הוֹוֶה
m. sing. מֵמִית memit
f. sing. מְמִיתָה memita
m. plur. מְמִיתִים memitim
f. plur. מְמִיתוֹת memitot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הֵמַתִּי hemati
tu (f.) · אַתְּ הֵמַתְּ hemat
tu (m.) · אַתָּה הֵמַתָּ hemata
elle · הִיא הֵמִיתָה hemita
il · הוּא הֵמִית hemit
nous · אֲנַחְנוּ הֵמַתְנוּ hematnu
vous (f.) · אַתֶּן הֵמַתֶּן hematen
vous (m.) · אַתֶּם הֵמַתֶּם hematem
elles · הֵן הֵמִיתוּ hemitu
ils · הֵם הֵמִיתוּ hemitu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָמִית amit
tu (f.) · אַתְּ תָּמִיתִי tamiti
tu (m.) · אַתָּה תָּמִית tamit
elle · הִיא תָּמִית tamit
il · הוּא יָמִית yamit
nous · אֲנַחְנוּ נָמִית namit
vous (f.) · אַתֶּן תָּמִיתוּ tamitu
vous (m.) · אַתֶּם תָּמִיתוּ tamitu
elles · הֵן יָמִיתוּ yamitu
ils · הֵם יָמִיתוּ yamitu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הָמִיתִי hamiti
tu (m.) · אַתָּה הָמֵת hamet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָמִיתוּ hamitu
Même racine מות
Conjuguer un autre verbe