Conjugaison du verbe
לְהָמִיט lehamit
faire tomber, apporter
Hif’il · הִפְעִיל Racine מוט
Présent הוֹוֶה
m. sing. מֵמִיט memit
f. sing. מְמִיטָה memita
m. plur. מְמִיטִים memitim
f. plur. מְמִיטוֹת memitot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הֵמַטְתִּי hematti
tu (f.) · אַתְּ הֵמַטְתְּ hematt
tu (m.) · אַתָּה הֵמַטְתָּ hematta
elle · הִיא הֵמִיטָה hemita
il · הוּא הֵמִיט hemit
nous · אֲנַחְנוּ הֵמַטְנוּ hematnu
vous (f.) · אַתֶּן הֵמַטְתֶּן hematten
vous (m.) · אַתֶּם הֵמַטְתֶּם hemattem
elles · הֵן הֵמִיטוּ hemitu
ils · הֵם הֵמִיטוּ hemitu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָמִיט amit
tu (f.) · אַתְּ תָּמִיטִי tamiti
tu (m.) · אַתָּה תָּמִיט tamit
elle · הִיא תָּמִיט tamit
il · הוּא יָמִיט yamit
nous · אֲנַחְנוּ נָמִיט namit
vous (f.) · אַתֶּן תָּמִיטוּ tamitu
vous (m.) · אַתֶּם תָּמִיטוּ tamitu
elles · הֵן יָמִיטוּ yamitu
ils · הֵם יָמִיטוּ yamitu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הָמִיטִי hamiti
tu (m.) · אַתָּה הָמֵט hamet
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָמִיטוּ hamitu
Conjuguer un autre verbe