Conjugaison du verbe
לְהָפֵר lehafer
annuler, violer
Hif’il · הִפְעִיל Racine פרר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מֵפֵר mefer
f. sing. מְפֵרָה mefera
m. plur. מְפֵרִים meferim
f. plur. מְפֵרוֹת meferot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הֵפַרְתִּי hefarti
tu (f.) · אַתְּ הֵפַרְתְּ hefart
tu (m.) · אַתָּה הֵפַרְתָּ hefarta
elle · הִיא הֵפֵרָה hefera
il · הוּא הֵפֵר hefer
nous · אֲנַחְנוּ הֵפַרְנוּ hefarnu
vous (f.) · אַתֶּן הֵפַרְתֶּן hefarten
vous (m.) · אַתֶּם הֵפַרְתֶּם hefartem
elles · הֵן הֵפֵרוּ heferu
ils · הֵם הֵפֵרוּ heferu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אָפֵר afer
tu (f.) · אַתְּ תָּפֵרִי taferi
tu (m.) · אַתָּה תָּפֵר tafer
elle · הִיא תָּפֵר tafer
il · הוּא יָפֵר yafer
nous · אֲנַחְנוּ נָפֵר nafer
vous (f.) · אַתֶּן תָּפֵרוּ taferu
vous (m.) · אַתֶּם תָּפֵרוּ taferu
elles · הֵן יָפֵרוּ yaferu
ils · הֵם יָפֵרוּ yaferu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הָפֵרִי haferi
tu (m.) · אַתָּה הָפֵר hafer
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הָפֵרוּ haferu
Même racine פרר
Conjuguer un autre verbe