Conjugaison du verbe
לְהַאֲבִיר leha'avir
durcir, endurcir
Hif’il · הִפְעִיל Racine אבר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מַאֲבִיר ma'avir
f. sing. מַאֲבִירָה ma'avira
m. plur. מַאֲבִירִים ma'avirim
f. plur. מַאֲבִירוֹת ma'avirot
Passé עָבָר
je · אֲנִי הֶאֱבַרְתִּי he'evarti
tu (f.) · אַתְּ הֶאֱבַרְתְּ he'evart
tu (m.) · אַתָּה הֶאֱבַרְתָּ he'evarta
elle · הִיא הֶאֱבִירָה he'evira
il · הוּא הֶאֱבִיר he'evir
nous · אֲנַחְנוּ הֶאֱבַרְנוּ he'evarnu
vous (f.) · אַתֶּן הֶאֱבַרְתֶּן he'evarten
vous (m.) · אַתֶּם הֶאֱבַרְתֶּם he'evartem
elles · הֵן הֶאֱבִירוּ he'eviru
ils · הֵם הֶאֱבִירוּ he'eviru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אַאֲבִיר a'avir
tu (f.) · אַתְּ תַּאֲבִירִי ta'aviri
tu (m.) · אַתָּה תַּאֲבִיר ta'avir
elle · הִיא תַּאֲבִיר ta'avir
il · הוּא יַאֲבִיר ya'avir
nous · אֲנַחְנוּ נַאֲבִיר na'avir
vous (f.) · אַתֶּן תַּאֲבִירוּ ta'aviru
vous (m.) · אַתֶּם תַּאֲבִירוּ ta'aviru
elles · הֵן יַאֲבִירוּ ya'aviru
ils · הֵם יַאֲבִירוּ ya'aviru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ הַאֲבִירִי ha'aviri
tu (m.) · אַתָּה הַאֲבֵר ha'aver
vous · אַתֶּם / אַתֶּן הַאֲבִירוּ ha'aviru
Conjuguer un autre verbe