Conjugaison du verbe
לְדוֹבֵב ledovev
délier la langue
Pi’el · פִּעֵל Racine דבב
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְדוֹבֵב medovev
f. sing. מְדוֹבֶבֶת medovevet
m. plur. מְדוֹבְבִים medovevim
f. plur. מְדוֹבְבוֹת medovevot
Passé עָבָר
je · אֲנִי דּוֹבַבְתִּי dovavti
tu (f.) · אַתְּ דּוֹבַבְתְּ dovavt
tu (m.) · אַתָּה דּוֹבַבְתָּ dovavta
elle · הִיא דּוֹבְבָה doveva
il · הוּא דּוֹבֵב dovev
nous · אֲנַחְנוּ דּוֹבַבְנוּ dovavnu
vous (f.) · אַתֶּן דּוֹבַבְתֶּן dovavten
vous (m.) · אַתֶּם דּוֹבַבְתֶּם dovavtem
elles · הֵן דּוֹבְבוּ dovevu
ils · הֵם דּוֹבְבוּ dovevu
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲדוֹבֵב adovev
tu (f.) · אַתְּ תְּדוֹבְבִי tedovevi
tu (m.) · אַתָּה תְּדוֹבֵב tedovev
elle · הִיא תְּדוֹבֵב tedovev
il · הוּא יְדוֹבֵב yedovev
nous · אֲנַחְנוּ נְדוֹבֵב nedovev
vous (f.) · אַתֶּן תְּדוֹבְבוּ tedovevu
vous (m.) · אַתֶּם תְּדוֹבְבוּ tedovevu
elles · הֵן יְדוֹבְבוּ yedovevu
ils · הֵם יְדוֹבְבוּ yedovevu
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ דּוֹבְבִי dovevi
tu (m.) · אַתָּה דּוֹבֵב dovev
vous · אַתֶּם / אַתֶּן דּוֹבְבוּ dovevu
Même racine דבב
Conjuguer un autre verbe