Conjugaison du verbe
לְאַלְתֵר le'alter
improviser
Pi’el · פִּעֵל Racine אלתר
Présent הוֹוֶה
m. sing. מְאַלְתֵּר me'alter
f. sing. מְאַלְתֶּרֶת me'alteret
m. plur. מְאַלְתְּרִים me'alterim
f. plur. מְאַלְתְּרוֹת me'alterot
Passé עָבָר
je · אֲנִי אִלְתַרְתִּי iltarti
tu (f.) · אַתְּ אִלְתַרְתְּ iltart
tu (m.) · אַתָּה אִלְתַרְתָּ iltarta
elle · הִיא אִלְתְרָה iltera
il · הוּא אִלְתֵר ilter
nous · אֲנַחְנוּ אִלְתַרְנוּ iltarnu
vous (f.) · אַתֶּן אִלְתַרְתֶּן iltarten
vous (m.) · אַתֶּם אִלְתַרְתֶּם iltartem
elles · הֵן אִלְתְרוּ ilteru
ils · הֵם אִלְתְרוּ ilteru
Futur עָתִיד
je · אֲנִי אֲאַלְתֵר a'alter
tu (f.) · אַתְּ תְּאַלְתְרִי te'alteri
tu (m.) · אַתָּה תְּאַלְתֵר te'alter
elle · הִיא תְּאַלְתֵר te'alter
il · הוּא יְאַלְתֵר ye'alter
nous · אֲנַחְנוּ נְאַלְתֵר ne'alter
vous (f.) · אַתֶּן תְּאַלְתְרוּ te'alteru
vous (m.) · אַתֶּם תְּאַלְתְרוּ te'alteru
elles · הֵן יְאַלְתְרוּ ye'alteru
ils · הֵם יְאַלְתְרוּ ye'alteru
Impératif צִוּוּי
tu (f.) · אַתְּ אַלְתְרִי alteri
tu (m.) · אַתָּה אַלְתֵר alter
vous · אַתֶּם / אַתֶּן אַלְתְרוּ alteru
Conjuguer un autre verbe